קלינטון דייוויסון
 | |
| לידה |
22 באוקטובר 1881 בלומינגטון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
1 בפברואר 1958 (בגיל 76) שארלוטסוויל, ארצות הברית |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
אוון וילאנס ריצ'רדסון |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
לסטר גרמר |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Charlotte Davisson |
| הערות | חלק את הפרס עם ג'ורג' פג'ט תומסון |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי אפקט העקיפה של אלקטרונים | |
  | |
קלינטון ג'וזף דייוויסון (באנגלית: Clinton Joseph Davisson; 22 באוקטובר 1881 – 1 בפברואר 1958) היה פיזיקאי אמריקאי שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1937, על הגילוי של עקיפת אלקטרונים בגבישים. דייוויסון חלק את הפרס עם ג'ורג' פג'ט תומסון, שגילה את תופעת עקיפת האלקטרונים במקביל לדייוויסון.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דייוויסון נולד בבלומינגטון, אילינוי שבארצות הברית. הוא סיים את בית הספר התיכון בבלומינגטון בשנת 1902, והחל את לימודיו באוניברסיטת שיקגו הודות למלגת לימודים. בעקבות המלצתו של רוברט מיליקן (זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1923), הועסק בשנת 1905 על ידי אוניברסיטת פרינסטון כמרצה לפיזיקה. הוא השלים את הדרישות לתואר הראשון מאוניברסיטת שיקגו בשנת 1908, בעיקר בתקופת הקיץ. בעודו מלמד בפרינסטון, ערך דייוויסון מחקר לדוקטורט יחד עם אוון וילאנס ריצ'רדסון (זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1928). את תואר הדוקטור בפיזיקה קיבל מאוניברסיטת פרינסטון בשנת 1911; באותה השנה נישא לאחותו של ריצ'רדסון, שרלוט.
דייוויסון מונה להיות מרצה במכון קרנגי לטכנולוגיה. בשנת 1917 נטל חופשה מהמכון, כדי לערוך מחקר הקשור למאמץ המלחמתי, במסגרת מחלקת ההנדסה של חברת וסטרן אלקטריק (לימים מעבדות בל). בסוף המלחמה, קיבל דייוויסון משרה קבועה בחברת וסטרן אלקטריק, לאחר שהובטח לו שיוכל לעסוק במחקר בסיסי. הוא גילה שחובות ההוראה שלו במכון קרנגי עיכבו אותו במחקרו. דייוויסון נשאר בווסטרן אלקטריק (ובמעבדות בל) עד לפרישתו בשנת 1946. הוא החל קריירה כפרופסור מחקר באוניברסיטת וירג'יניה, שנמשכה עד לפרישתו השנייה בשנת 1954.
לקלינטון ושרלוט דייוויסון נולדו ארבעה ילדים; בנו, ריצ'רד דייוויסון, עסק אף הוא במחקר בפיזיקה.
לאות הוקרה על עבודתו של דייוויסון, נקרא על-שמו מכתש על פני הירח, "מכתש דייוויסון".
עקיפת אלקטרונים וניסוי דייוויסון-גרמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]עקיפה היא אפקט המתרחש כאשר גל נתקל בסדק או בסריג עקיפה. במאה התשע-עשרה, היה ידוע על עקיפה של אור ושל גלים על משטחים ועל נוזלים. בשנת 1927, בעודו עובד במעבדות בל, דייוויסון ולסטר גרמר ערכו ניסוי שהראה שאלקטרונים ביצעו עקיפה מפניו של גביש ניקל. ניסוי זה אישר את ההשערה של לואי דה ברויי, לפיה לחלקיקים של חומר יש טבע גלי, נושא המהווה רעיון מרכזי במכניקת הקוונטים. תצפיותיהם על עקיפת אלקטרונים אפשרו לבצע את המדידה הראשונה של אורך-גל של אלקטרון. אורך הגל שנמדד תאם את התאוריה ומשוואתו של דה ברויי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קלינטון דייוויסון, באתר פרס נובל (באנגלית)
- קלינטון דייוויסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קלינטון דייוויסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) | |